13 באוגוסט 2009

פסטיבל חוצות היוצר בירושלים-מה חדש?

הפעם הראשונה שבקרתי בפסטיבל חוצות היוצר הייתה לפני 25 שנה. מאז הייתי כמה פעמים ותמיד קניתי מה שאנחנו מכנים שטויות", זה אומר דברים שאני ממש לא צריכה.
הפעם שילבנו-קורין איריס ואני, את הביקור בפסטיבל עם מנת תרבות נוספת שכללה את מוזיאון ישראל בפתיחה, ואת החזיון האור-קולי במגדל דוד לסיום.
מוזיאון ישראל נמצא בשיפוצים ולכן התערוכות הקבועות היו סגורות, לי זה לא הפריע כי אני באתי במיוחד לתערוכות המתחלפות "פנים אחרות-מסכות מתרבויות שונות" ו"תמונות מחיי המשפחה".
התחלנו עם דגם ירושלים בימי הבית השני-זה שהיה פעם במלון הולילנד.
באגף הנוער הוצגו התערוכות המתחלפות. תערוכת המסכות לא משהו...יכולתי לתת להם מהמסכות ("השטויות") שקניתי בטיול ספארי שעשיתי בקניה, מה שכן, הסיפור על המסכה הקדומה היה מעניין.
התערוכה תמונות משפחתיות הייתה מרתקת. במיוחד סדרת צילומים של 4 האחיות בראון, שצולמו במרווח של שנתיים (2008-1975) באותה פוזיציה.
התמונות של ההורים, שלי מתעודות העלייה שלהם ב1949, היו משתלבות יפה בתערוכה.
היכל הספר של עם הספר, שהניח את היסודות לנצרות ולאיסלם. כדי לשמור על טמפרטורה נמוכה (אין מזגנים), ממטירים מים על הכיפה.
חיפשנו מקום לאיכול. החנינו את המכונית ליד טחנת הקמח-ימין משה- והלכנו ברגל בשכונת משכנות שאננים הקטנה והציורית, על רחובותיה הצרים, הדלתות והחלונות המעוטרים והפרחים בשלל צבעים.








ההנאה הזו נפגמה כשעלינו במדרגות התלולות של מתחם ממילא לטיילת אלרוב. פסלים לאורך הרחוב, חנויות (איך לא) ובתי קפה. היינו רעבות (מחץ) ישבנו לאכול במסעדת רימון, המסעדה הייתה מפוצצת אז ידענו שטעים ולא התאכזבנו. סיימנו וירדנו לפסטיבל חוצות היוצר בגיא בן הינום. הפסטיבל כמו כל הפסטיבלים מלווה במוסיקה, אוכל, אמנות והרבה מכירות של קיטש מכל העולם. אכלנו מאכל דרום אמריקאי שאיריס המליצה, היה מיוחד וטעים. האמפנדס היה על הפנים-בלתי אכיל. קניתי תיק מיוחד, איריס וקורין קנו חפצי נוי למרפסת.
בשעה 9:00 היינו כבר במוזיאון מגדל דויד שם צפינו בחיזיון הלילי לתולדות ירושלים. החיזיון עשוי בטכניקה מהממת המציגה את סיפור ירושלים בתמונה ובצליל בלבד. רק חבל שהסיפור מסתיים ביציאה מהחומות, וחסרה התקופה שלפני קום המדינה ועד היום. לא היתה אמירה ברורה וחד משמעית "ירושלים בירת ישראל", אפילו תמונה של הכנסת לא ראיתי.
מאכזב!