10 באפריל 2009

קופי פייסט-תערוכה בבית ברל

התופעה של copy paste אינה חדשה. "הדיגיטאליות אמנם הקלה על קופי פייסט, אבל היא בוודאי לא המציאה אותה" (ג'יי הורוויץ). מה אנחנו חושבים עליה? בדרך כלל רצף המילים "קופי פייסט" יוצר אצלנו אי נחת כי הן נתפסות כפעולה טכנית ללא קריאה/ הבנה/חשיבה/למידה המלווה במקרים רבים בהפרה של זכויות יוצרים. במקום להילחם בתופעה כדאי לבחון דרכים כדי לתעל אותה כך שנפיק ממנה למידה משמעותית.
בקרתי בתערוכה קופי פייסט בבית ברל - המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה. התערוכה בוחנת ומציגה את תופעת הקופי פייסט מהיבטים תרבותיים, חינוכיים ואתיים, ומציגה את התפתחותה במהלך השנים. היא מבקשת להצביע על הפוטנציאל הטמון בקופי פייסט בתהליכי הוראה-למידה, ומציעה ללמוד וללמד כיצד להשתמש בו בצורה מושכלת.
התערוכה מורכבת מ 5 מוקדים: יצירה, מסירה, שיתוף = 3 תהליכים מקבילים המשתלבים בקופי פייסט, מוקד רביעי בוחן את הביטוי של קופי פייסט באמנות ומוקד חמישי מציע דרך לעשות קופי פייסט מושכל.

מוקד יצירה - תהיו מקוריים - היצירה האנושית מבוססת על הקיים, בבחינת יש מיש ולא יש מאין, החדש מנהל דיאלוג עם הישן, מוסיף, גורע ומשנה.






"דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות" (ברל כצנלסון).
הסטודנטים בסמינריון של דויד ויל, מרצה במכללה ביוטה נדרשים להגיש עבודה המבוססת כולה אך ורק על העתקה ממקורות שונים לצורך יצירה טענה חדשה.

אריגת שלם מחוטים נפרדים דורשת הבנה ויצירתיות. כאשר תלמידים מעתיקים ומדביקים, הם עורכים מחדש את הטקסט הן במחשבה והן במחשב.

דויד גרוסמן יצר את השיר "שירת הסטיקר" מסטיקרים בלבד בתוספת מליה אחת משלו.

מוקד מסירה - בלי בושה עושים קופי פייסט - קופי פייסט היא דרך להנחלה ולשימור של מסורת ונכסי תרבות.







"אם הרחקתי ראות הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים" (איזיק ניוטון 1676)

מוקד שיתוף - גנבו לי... - טכנולוגיית של הפצה המונית כמו הדפוס והאינטרנט מאפשרות שיתוף בידע ללא תלות בזמן ובמקום גיאוגרפי. אם מהפכת הדפוס הביאה "קריאה לכל פועל", מהפכת ווב 2.0. מביאה "כתיבה לכל פועל" המשתמשים הם יצרכנים – (יצרנים-צרכנים).









"זו ספריה שאין לה גבולות לבד מן הגבולות של העולם כולו" (ארסמוס מרוטרדם 1508)


מוקד אמנות
השימוש בקופי פייסט בתחום האמנות מאפשר לאמנים לקיים דיאלוג עם יוצרים והן עם יצירות. הדיאלוג מתקיים בצורות שונות: מחווה, ציטוט, פירוש, שיכפול, חיקוי, ניכוס, פרפראזה ואף עיוות של מה שנהוג לכנות "יצירת מופת". קופי פייסט במקרים אלה הוא אמצעי כדי להביע רעיון, אי נחת, מחאה או התרסה כנגד החברה וערכיה.





















הצלם הישראלי עדי נס מצטט יצירה העוסקת בתכנים נוצריים: ישו עומד להיות קורבן וזו סעודתו האחרונה עם שנים עשר השליחים. בצילום מבוים, נס מציב חיילים ישראליים בבסיס צבאי על פי הקומפוזיציה של ה"סעודה האחרונה", ומוסיף דמות חייל בצידו השמאלי של הצילום. האם גם החיילים הם שליחים? האם צפוי להם גורל דומה לזה של ישו? למען אילו מטרות חברה מקריבה את בניה?

















אמן הפופ האמריקאי, אנדי וורהל, משכפל את דמותה של "מונה ליזה" בעותקים רבים. על ידי כך הוא משווה את מעמדה לכל מוצר צריכה אחר: בקבוקי קוקה דולה, קופסאות שימורים, מרלין מונרו, אלביס פרסלי. אנדי וורהול מבקר את תרבות הצריכה, אך מודע לחלוטין לכך שהוא עצמו שייך לעולם זה ומזין אותו.

מוקד שמחת בית השואבה
- אפילו לא קוראים את מה שהם מעתיקים










"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (רב' אליעזר בשמו של רבי חנינא)

איך עושים קופי פייסט מושכל?
לאתר – את מקורות המידע המתאימים
לבחור – מתוך כל אחד מן המקורות מידע רלוונטי
להעתיק – את המידע
לשלב – ביצירה חדשה
לייחס – לתת קרדיט ליוצרים מהם העתקנו


עד כאן התערוכה
תודה לד"ר ברכה פלד על צילום התערוכה.


אי אפשר למנוע העתקה. העתקה מקדמת את התרבות האנושית של הכלל ושל הפרט. ואם כבר העתקה אז שתכלול את תהליך הבחירה, השילוב ביצירה חדשה תוך מתן קרדיט.
על המורה לתת לתלמידים משימות מאתגרות חשיבה בהן הלומד נדרש לטפל במידע במיומנויות שונות כדי להפיק תוצר אישי.
חשוב לתת את הדעת על הסוגיות הבאות:
עד כמה צריך לשנות את המקור כדי שיצירה תהפוך לשלי? האם זה ניתן לכימות?
מתי היצירה הופכת לשלי? האם בכלל?
את מה ואת מי משרת קופי פייסט?
האם יש מסירה ללא פרשנות?
אילו מיומנויות מפתחים בתהליך של קופי פייסט?
האם שימור מול פיתוח רלוונטי לקופי פייסט?

לכתבה "תרבות ה-copy-paste
של מערכת החינוך